למה קוורץ הוא כלי חשוב ביותר לתנורי אפייה
בעולם האפייה, כל מעלה אחת חשובה מאוד. רק 1°C יכול לגרום להבדל בין קרום מושלם בצבע חום-זהוב לבין קרום שנראה… לא טוב. זה משפיע על תהליך המאיארל, שבפשטות אומר שזה פוגע בצבע ובמרקם של הלחם.
לכן אנו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי טוהר גבוה. הם אינם רק אלמנטי חימום – הם גם משמשים כ”עוגן תרמי”, ששומר על יציבות התנור גם כשפותחים וסוגרים את הדלתות במהלך תהליך האפייה.
הקסם של הקוורץ
אנו בוחרים בקוורץ מסיבה ברורה: הוא יכול לעמוד בחום מבלי להתעוות, והוא מאפשר לאור האינפרא-אדום לעבור דרכו.
בניגוד לחימומים מתכתיים, קוורץ פולט קרינה באורך גל קצר. ניתן לחשוב על זה כך: החום חודר מיד לתוך הבצק. אין יותר את הבעיה של חימום יתר של החלק החיצוני של הלחם, בעוד החלק הפנימי עדיין לא מבושל.
בנוסף, מכיוון שקוורץ אינו שומר על כמות גדולה של חום, הוא מגיב במהירות. כשהחיישנים מגיעים לטמפרטורה הרצויה, החום נעצר. אין יותר חימום יתר. רק שליטה מהירה ואמינה.
פרטים טכניים
כמובן, אי אפשר להשתמש בכל סוג של זכוכית. הזכוכית הזו נוצרה כדי לעמוד בשינויי טמפרטורה קיצוניים. אנו מחזקים את הקצוות של הצינורות כדי שהם לא יישברו כשהם מתרחבים במהלך האפייה.
הטוהר של הסיליקה הוא הגורם החשוב ביותר. ככל שהקוורץ נקי יותר, כך פחות אנרגיה מבוזבזת על חימום הצינורות עצמם, ויותר חום מגיע ללחם.
אך יש אזהרה חשובה: יש לשמור על הצינורות נקיים.
אם אבקת קמח או שומן נאגרים על הפנים של הצינורות, נוצרים אזורי חימום יתר. אזורים אלו גורמים לעומס על הזכוכית. בסופו של דבר, הצינורות נשרפים. זו תיקון פשוט, אך זו הדרך המהירה ביותר להרוס את הציוד אם לא מטפלים בזה.
שימוש בקוורץ במציאות
התקנת הצינורות האלו דורשת זהירות. אם אחד הצינורות נשבר, החימום לא יהיה אחיד, וכתוצאה מכך חלק מהלחמים יהיו מבושלים יתר על המידה, ואילו אחרים לא יהיו מבושלים מספיק.
החיסרון הוא שקוורץ הוא חומר עדין מאוד – הוא עדיין זכוכית. אי אפשר לאפשר לאנשים לגעת בו במהלך תהליך הניקיון.
לכן אנו יוצרים את מסגרות התנורים כך שיהיו חזקות מאוד. צריך מערכת תמיכה חזקה כדי שהצינורות יוכלו לעשות את עבודתם בלי להיפגע במהלך השימוש היומיומי.